‫שיחון‬

he ‫אצל הרופא‬   »   ti ኣብ እንዳ ሓኪም

‫57 [חמישים ושבע]‬

‫אצל הרופא‬

‫אצל הרופא‬

57 [ሓምሳንሸውዓተን]

57 [ḥamisanishewi‘ateni]

ኣብ እንዳ ሓኪም

[abi inida ḥakīmi]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫יש לי תור אצל הרופא.‬ ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። ኣብ ሓኪም ቆጸራ ኣሎኒ። 1
a-- --a--m- -’-ts--r---lo-ī። abi ḥakīmi k’ots’era alonī።
‫יש לי תור בשעה עשר.‬ ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። ቆጸራይ ሰዓት 10 ኢዩ ። 1
k’----e-ay- s---ti-10 -y--። k’ots’erayi se‘ati 10 īyu ።
‫מה שמך?‬ መን ኢኹም ሽምኩም? መን ኢኹም ሽምኩም? 1
me-- ī-̱u-i --im-k--i? meni īẖumi shimikumi?
‫המתן / ני בבקשה בחדר ההמתנה.‬ ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። ኣብ ምጽበዪ- ክፍሊ ኮፍ በሉ በጃኹም። 1
ab--mi-s-ib-yī--k-fil- ko-i -elu-b-j-h-u--። abi mits’ibeyī- kifilī kofi belu bejaẖumi።
‫הרופא מגיע עוד מעט.‬ እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። እቲ ሓኪም ክመጽእ እዩ። 1
it- --akī---k----------i-u። itī ḥakīmi kimets’i’i iyu።
‫באיזו חברת ביטוח את / ה מבוטח / ת?‬ ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? ኣበየናይ ኢንሹራንስ ኣሎኹም? 1
ab-y-na-i--nish---n-si alo-̱u--? abeyenayi īnishuranisi aloẖumi?
‫מה אוכל לעשות עבורך?‬ እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? እንታይ ክሕግዘኩም እኽእል? 1
i-it----ki-----z----i-iẖ--i-i? initayi kiḥigizekumi iẖi’ili?
‫יש לך כאבים?‬ ቃንዛ ኣለኩም ዶ? ቃንዛ ኣለኩም ዶ? 1
k’aniz--al--um- d-? k’aniza alekumi do?
‫היכן כואב לך?‬ ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? ኣበይ ይሕመኩም ኣሎ? 1
ab--- -i---mek-m---lo? abeyi yiḥimekumi alo?
‫אני סובל / ת מכאבי גב.‬ ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። ኩሉ ግዜ ቃንዛ ሕቖ ኣለኒ። 1
k-l---i-ē-k-aniz- ---k--- -lenī። kulu gizē k’aniza ḥiḵ’o alenī።
‫אני סובל / ת לעיתים קרובות מכאבי ראש.‬ ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። ብዙሕ ግዜ ቃንዛ ርእሲ ኣሎኒ። 1
biz-ḥ--g-zē-----i-a---’i-ī -l---። bizuḥi gizē k’aniza ri’isī alonī።
‫אני סובל / ת לפעמים מכאבי בטן.‬ ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። ሓደ ሓደ ግዜ ቅርጸት ኣሎኒ። 1
ḥ--e -̣a-e---zē-k’-r----eti -lonī። ḥade ḥade gizē k’irits’eti alonī።
‫תפשוט / תפשטי בבקשה את החולצה‬ ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። ናይ ላዕሊ ነብስኹም ነጻ ግበሩ በጃኹም። 1
na-------l- ne-is-----i ----’a gi--r- --j-h--m-። nayi la‘ilī nebisiẖumi nets’a giberu bejaẖumi።
‫שכב / י בבקשה על המיטה‬ በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። በጃኹም ኣብቲ ዓራት በጥ በሉ ። 1
be-aẖ--- a---ī ‘-r-ti--et-i-belu-። bejaẖumi abitī ‘arati bet’i belu ።
‫לחץ הדם תקין.‬ ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። ጸቕጢ-ደም ድሓን እዩ ዘሎ። 1
t-’-ḵ’--’----mi----̣--i -yu -e-o። ts’eḵ’it’ī-demi diḥani iyu zelo።
‫אני אזריק לך זריקה.‬ መርፍእ ክህበኩም‘የ። መርፍእ ክህበኩም‘የ። 1
mer-f-’i--i-i---u-----። merifi’i kihibekumi‘ye።
‫אני אתן לך גלולות.‬ ከኒናታት ክህበኩም እየ። ከኒናታት ክህበኩም እየ። 1
k-n---t-t- ----beku---i--። kenīnatati kihibekumi iye።
‫אני אתן לך מרשם לבית המרקחת.‬ ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። ወረቐት (ቅብሊት) ንፋርማሲ ክህበኩም እየ። 1
we-ek----i-----b----i)-nifa--mas--kih-b-k-mi-iy-። wereḵ’eti (k’ibilīti) nifarimasī kihibekumi iye።

הורד MP3 (.zip קבצים)

לא נמצא סרטון!

‫מילים ארוכות, מילים קצרות‬

‫האורך של המילה קשור בכמה מידע היא מכילה.‬ ‫את זה הראה מחקר אמריקאי.‬ ‫החוקרים בדקו מילים מעשר שפות אירופאיות.‬ ‫את זה עשו בעזרת מחשבים.‬ ‫בעזרת תוכנה מיוחדת, ניתח המחשב מילים שונות.‬ ‫וחישב את תכולת המידע בעזרת נוסחא.‬ ‫המסקנה הייתה חד משמעית.‬ ‫ככל שהמילה קצרה יותר, כך היא מכילה פחות מידע.‬ ‫מה שמעניין הוא שאנחנו משתמשים במילים קצרות יותר מבמילים ארוכות.‬ ‫הסיבה לכך נעוצה ביעילות של השפה.‬ ‫כשאנחנו מדברים, אז אנחנו מתרכזים על הדברים החשובים ביותר.‬ ‫אז מילים ללא הרבה מידע צריכות להיות קצרות.‬ ‫וזה מבטיח לנו שלא נאבד הרבה זמן על דברים לא חשובים.‬ ‫לקשר בין אורך ותוכן יש עוד יתרון אחד.‬ ‫הוא מבטיח שכמות המידע תהיה תמיד קבועה.‬ ‫זאת אומרת, אנחנו תמיד מעבירים את אותה כמות מידע תוך זמן מסוים.‬ ‫אני יכולים למשל להשתמש במעט מילים ארוכות.‬ ‫או שאנחנו אומרים הרבה מילים קצרות.‬ ‫בלי קשר למה אנחנו בוחרים: כמות המידע היא אחת.‬ ‫כתוצאה מכך, לדיבור שלנו יש קצב אחיד.‬ ‫וזה מקל על אלה שרוצים להקשיב לנו.‬ ‫זה היה יכול להיות קשה אם כמות המידע הייתה תמיד משתנה.‬ ‫אז מי שמקשיב לנו לא יכול להתאים את עצמו לשפה שלנו.‬ ‫והבנתו למה שאנחנו אומרים תהיה טובה פחות.‬ ‫מי שרוצה שיבינו אותו היטב, צריך לבחור במילים קצרות.‬ ‫כי מילים קצרות מבינים טובה יותר ממילים ארוכות.‬ ‫ולכן קיים העיקרון - Keep It Short and Simple !‬ ‫בקיצור: KISS !‬