‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   am ቁጥሮች

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሰባት]

7 [sebati]

ቁጥሮች

[k’ut’irochi]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ እኔ እቆጥራለው፦ እኔ እቆጥራለው፦ 1
inē-i--------lew--- inē ik’ot’iralewi:-
‫אחת, שתים, שלוש‬ አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት አንድ፤ ሁለት ፤ሶስት 1
ā-idi; hu--t- --osi-i ānidi; huleti ;sositi
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ እስከ ሶስት ቆጠርኩ። እስከ ሶስት ቆጠርኩ። 1
i-i-e--o--ti --ot’-r--u. isike sositi k’ot’eriku.
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ እኔ ተጨማሪ እቆጥራለው፦ 1
i-ē---ch--ma-- -k--t’i--le--:- inē tech’emarī ik’ot’iralewi:-
‫ארבע, חמש, שש, ‬ አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት አራት ፤ አምስት ፤ ስድስት 1
ār--i ; āmisi-i-; s-d--iti ārati ; āmisiti ; sidisiti
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ ሰባት ፤ ስምንት ፤ ዘጠኝ 1
se-a-- ;--i--nit--; --t-e-yi sebati ; siminiti ; zet’enyi
‫אני סופר / ת.‬ እኔ እቆጥራለው። እኔ እቆጥራለው። 1
in- i--ot-ira-e--. inē ik’ot’iralewi.
‫את / ה סופר / ת.‬ አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። አንተ/ቺ ትቆጥራለህ/ሪያለሽ። 1
ā-i-----ī--ik--t’iralehi/-īya---h-. ānite/chī tik’ot’iralehi/rīyaleshi.
‫הוא סופר.‬ እሱ ይቆጥራል። እሱ ይቆጥራል። 1
is- -ik’ot-----i. isu yik’ot’irali.
‫אחת. הראשון.‬ አንድ – አንደኛ አንድ – አንደኛ 1
ānid--–--n-de--a ānidi – ānidenya
‫שתיים. השני.‬ ሁለት – ሁለተኛ ሁለት – ሁለተኛ 1
h--e---– h-leten-a huleti – huletenya
‫שלוש. השלישי.‬ ሶስት – ሶስተኛ ሶስት – ሶስተኛ 1
so-----------te-ya sositi – sositenya
‫ארבע. הרביעי.‬ አራት – አራተኛ አራት – አራተኛ 1
ār--i-–-āra-en-a ārati – āratenya
‫חמש. החמישי.‬ አምስት – አምስተኛ አምስት – አምስተኛ 1
āmi---- - ā----ten-a āmisiti – āmisitenya
‫שש. השישי.‬ ስድስት – ስድስተኛ ስድስት – ስድስተኛ 1
si----ti----id--ite--a sidisiti – sidisitenya
‫שבע. השביעי.‬ ስባት – ስባተኛ ስባት – ስባተኛ 1
s----i---si-at-n-a sibati – sibatenya
‫שמונה. השמיני.‬ ስምንት – ስምንተኛ ስምንት – ስምንተኛ 1
s-m-n-------im-n----ya siminiti – siminitenya
‫תשע. התשיעי.‬ ዘጠኝ – ዘጠነኛ ዘጠኝ – ዘጠነኛ 1
z-t’-n-i - ze---n-nya zet’enyi – zet’enenya

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬