‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   px Trabalhar

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [cinquenta e cinco]

Trabalhar

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית פורטוגזית (BR) נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Em que você trabalha? Em que você trabalha? 1
‫בעלי רופא.‬ O meu marido trabalha como médico. O meu marido trabalha como médico. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Eu trabalho em meio período como enfermeira. Eu trabalho em meio período como enfermeira. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Em breve receberemos a aposentadoria. Em breve receberemos a aposentadoria. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Mas os impostos são elevados. Mas os impostos são elevados. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ E o seguro de saúde é elevado. E o seguro de saúde é elevado. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ O que você quer ser no futuro? O que você quer ser no futuro? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Eu quero ser engenheiro. Eu quero ser engenheiro. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Eu quero estudar na universidade. Eu quero estudar na universidade. 1
‫אני מתמחה.‬ Eu sou estagiário. Eu sou estagiário. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Eu não ganho muito. Eu não ganho muito. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Eu estou fazendo um estágio no exterior. Eu estou fazendo um estágio no exterior. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Este é o meu patrão. Este é o meu patrão. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Eu tenho colegas simpáticos. Eu tenho colegas simpáticos. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Na hora do almoço vamos sempre à cantina. Na hora do almoço vamos sempre à cantina. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Eu estou procurando emprego. Eu estou procurando emprego. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Eu já estou há um ano desempregado /-a. Eu já estou há um ano desempregado /-a. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Neste país há desempregados de mais. Neste país há desempregados de mais. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬