‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   tr Çalışmak

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [elli beş]

Çalışmak

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית טורקית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Meslek olarak ne yapıyorsunuz? Meslek olarak ne yapıyorsunuz? 1
‫בעלי רופא.‬ Kocam doktor. Kocam doktor. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Ben yarım gün hemşire olarak çalışıyorum. Ben yarım gün hemşire olarak çalışıyorum. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Yakında emekli olacağız. Yakında emekli olacağız. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Ama vergiler yüksek. Ama vergiler yüksek. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Ve hastalık sigortası yüksek. Ve hastalık sigortası yüksek. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Ne olmak istiyorsun? Ne olmak istiyorsun? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Mühendis olmak istiyorum. Mühendis olmak istiyorum. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Üniversitede okumak istiyorum. Üniversitede okumak istiyorum. 1
‫אני מתמחה.‬ Ben stajyerim. Ben stajyerim. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Fazla kazanmıyorum. Fazla kazanmıyorum. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Yurt dışında staj yapıyorum. Yurt dışında staj yapıyorum. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Bu benim şefim. Bu benim şefim. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Hoş arkadaşlarım var. Hoş arkadaşlarım var. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Öğlenleri hep kantine gidiyoruz. Öğlenleri hep kantine gidiyoruz. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ İş arıyorum. İş arıyorum. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Bir yıldır işsizim. Bir yıldır işsizim. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Bu ülkede çok işsiz var. Bu ülkede çok işsiz var. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬