‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   it Lavorare

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [cinquantacinque]

Lavorare

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית איטלקית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Che lavoro fa? Che lavoro fa? 1
‫בעלי רופא.‬ Mio marito è medico. Mio marito è medico. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Lavoro come infermiera part-time. Lavoro come infermiera part-time. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Presto andremo in pensione. Presto andremo in pensione. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Ma le tasse sono alte. Ma le tasse sono alte. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ E l’assicurazione (contro le malattie) è costosa. E l’assicurazione (contro le malattie) è costosa. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Cosa vorresti fare? Cosa vorresti fare? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Io vorrei diventare ingegnere. Io vorrei diventare ingegnere. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Io voglio studiare all’università. Io voglio studiare all’università. 1
‫אני מתמחה.‬ Io sono praticante. Io sono praticante. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Non guadagno molto. Non guadagno molto. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Faccio un tirocinio all’estero. Faccio un tirocinio all’estero. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Questo è il mio capo. Questo è il mio capo. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Ho dei colleghi gentili / simpatici. Ho dei colleghi gentili / simpatici. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ A mezzogiorno andiamo sempre in mensa. A mezzogiorno andiamo sempre in mensa. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Cerco un (posto di) lavoro. Cerco un (posto di) lavoro. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Sono disoccupato da un anno ormai. Sono disoccupato da un anno ormai. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ In questo paese ci sono troppi disoccupati. In questo paese ci sono troppi disoccupati. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬