‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   lv Strādāšana

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [piecdesmit pieci]

Strādāšana

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית לטבית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Kas Jūs esat pēc profesijas? Kas Jūs esat pēc profesijas? 1
‫בעלי רופא.‬ Mans vīrs pēc profesijas ir ārsts. Mans vīrs pēc profesijas ir ārsts. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Es strādāju uz pusslodzi par medmāsu. Es strādāju uz pusslodzi par medmāsu. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Drīz mums būs pensija. Drīz mums būs pensija. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Bet nodokļi ir lieli. Bet nodokļi ir lieli. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Un medicīniskā apdrošināšana ir dārga. Un medicīniskā apdrošināšana ir dārga. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Par ko tu gribi kļūt? Par ko tu gribi kļūt? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Es vēlos kļūt inženieris. Es vēlos kļūt inženieris. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Es gribu studēt universitātē. Es gribu studēt universitātē. 1
‫אני מתמחה.‬ Es esmu praktikants. Es esmu praktikants. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Es nopelnu ne īpaši daudz. Es nopelnu ne īpaši daudz. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Es esmu praksē ārzemēs. Es esmu praksē ārzemēs. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Tas ir mans priekšnieks. Tas ir mans priekšnieks. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Man ir jauki kolēģi. Man ir jauki kolēģi. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Pusdienās mēs vienmēr ejam uz uzņēmuma ēdnīcu. Pusdienās mēs vienmēr ejam uz uzņēmuma ēdnīcu. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Es meklēju darbavietu. Es meklēju darbavietu. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Es jau gadu esmu bez darba. Es jau gadu esmu bez darba. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Šajā valstī ir pārāk daudz bezdarbnieku. Šajā valstī ir pārāk daudz bezdarbnieku. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬