‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ro Muncă

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [cincizeci şi cinci]

Muncă

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית רומנית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Ce faceţi profesional? Ce faceţi profesional? 1
‫בעלי רופא.‬ Soţul meu este de profesie medic. Soţul meu este de profesie medic. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Eu lucrez cu jumătate de normă ca şi asistentă medicală. Eu lucrez cu jumătate de normă ca şi asistentă medicală. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ În curând vom primi pensie. În curând vom primi pensie. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Dar impozitele sunt mari. Dar impozitele sunt mari. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Şi asigurarea medicală este scumpă. Şi asigurarea medicală este scumpă. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Ce vrei să devii odată? Ce vrei să devii odată? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Vreau să devin inginer. Vreau să devin inginer. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Vreau să studiez la universitate. Vreau să studiez la universitate. 1
‫אני מתמחה.‬ Eu sunt practicant. Eu sunt practicant. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Nu câştig mult. Nu câştig mult. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Fac practică în străinătate. Fac practică în străinătate. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Acesta este şeful meu. Acesta este şeful meu. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Am colegi drăguţi. Am colegi drăguţi. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ La prânz mergem întotdeauna la cantină. La prânz mergem întotdeauna la cantină. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Caut un post. Caut un post. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Sunt deja de un an şomer. Sunt deja de un an şomer. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ În ţara asta sunt prea mulţi şomeri. În ţara asta sunt prea mulţi şomeri. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬