‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   ku Working

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [pêncî û pênc]

Working

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית כורדית (כורמנג’ית) נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Pîşeyê we çi ye? Pîşeyê we çi ye? 1
‫בעלי רופא.‬ Mêrê min bijîşk e. Mêrê min bijîşk e. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Ez nîvrojê weke hemşîre dixebitim. Ez nîvrojê weke hemşîre dixebitim. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Demeke nêz de em ê teqewîd bibim. Demeke nêz de em ê teqewîd bibim. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Lêbelê bac zêdeye. Lêbelê bac zêdeye. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Û misogeriya nexweşîyê zêde ye. Û misogeriya nexweşîyê zêde ye. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Tû dixwazî bibî çi? Tû dixwazî bibî çi? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Ez dixwazim bibim endezyar. Ez dixwazim bibim endezyar. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Ez dixwazim zanîngehê bixwînim. Ez dixwazim zanîngehê bixwînim. 1
‫אני מתמחה.‬ Ez stajyer im. Ez stajyer im. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Zêde bidest naxim. Zêde bidest naxim. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Li derveyî welêt stajê dikim. Li derveyî welêt stajê dikim. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Ev şefê min e. Ev şefê min e. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Hevalên min e baş hene. Hevalên min e baş hene. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Em di nîvroyan de tim diçin qantînê. Em di nîvroyan de tim diçin qantînê. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Ez li karekî digerim. Ez li karekî digerim. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Yez ji salekê ve bêkar im. Yez ji salekê ve bêkar im. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Li vî welatî gelek kesê bêkar hene. Li vî welatî gelek kesê bêkar hene. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬