‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   eo Labori

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [kvindek kvin]

Labori

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אספרנטו נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Kio estas via profesio? Kio estas via profesio? 1
‫בעלי רופא.‬ Mia edzo estas kuracisto. Mia edzo estas kuracisto. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Mi laboras duontempe kiel flegistino. Mi laboras duontempe kiel flegistino. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Ni baldaŭ pensiuliĝos. Ni baldaŭ pensiuliĝos. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Sed la impostoj estas tro altaj. Sed la impostoj estas tro altaj. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Kaj la malsanulasekuro multekostas. Kaj la malsanulasekuro multekostas. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Kio vi iam volas iĝi? Kio vi iam volas iĝi? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Mi ŝatus iĝi inĝeniero. Mi ŝatus iĝi inĝeniero. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Mi ŝatus studi en universitato. Mi ŝatus studi en universitato. 1
‫אני מתמחה.‬ Mi estas staĝanto. Mi estas staĝanto. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Mi ne gajnas multon. Mi ne gajnas multon. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Mi staĝas eksterlande. Mi staĝas eksterlande. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Tio estas mia estro. Tio estas mia estro. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Mi havas afablajn kolegojn. Mi havas afablajn kolegojn. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Tagmeze ni ĉiam iras al la laboreja restoracio. Tagmeze ni ĉiam iras al la laboreja restoracio. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Mi serĉas laboron. Mi serĉas laboron. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Mi estas senlabora de jam unu jaro. Mi estas senlabora de jam unu jaro. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Estas tro multaj senlaboruloj en ĉi-tiu lando. Estas tro multaj senlaboruloj en ĉi-tiu lando. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬