‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   af Werk

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [vyf en vyftig]

Werk

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אפריקאנס נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Wat is u van beroep? Wat is u van beroep? 1
‫בעלי רופא.‬ My man is ’n dokter. My man is ’n dokter. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Ek werk deeltyds as ’n verpleegster. Ek werk deeltyds as ’n verpleegster. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Ons sal binnekort ons pensioen ontvang. Ons sal binnekort ons pensioen ontvang. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Maar die belasting is hoog. Maar die belasting is hoog. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ En mediese versekering is duur. En mediese versekering is duur. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Wat wil jy graag eendag word? Wat wil jy graag eendag word? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Ek wil graag ’n ingenieur word. Ek wil graag ’n ingenieur word. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Ek wil universiteit toe gaan. Ek wil universiteit toe gaan. 1
‫אני מתמחה.‬ Ek is ’n „intern“. Ek is ’n „intern“. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Ek verdien nie veel nie. Ek verdien nie veel nie. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Ek doen my internskap in die buiteland. Ek doen my internskap in die buiteland. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Dit is my baas. Dit is my baas. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Ek het gawe kollegas. Ek het gawe kollegas. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Smiddags gaan ons altyd kroeg toe. Smiddags gaan ons altyd kroeg toe. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Ek is op soek na werk. Ek is op soek na werk. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Ek is al ’n jaar werkloos. Ek is al ’n jaar werkloos. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Daar is te veel werklose mense in dié land. Daar is te veel werklose mense in dié land. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬