‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   lt Darbai

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [penkiasdešimt penki]

Darbai

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ליטאית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Ką (jūs) dirbate / kokia jūsų profesija? Ką (jūs) dirbate / kokia jūsų profesija? 1
‫בעלי רופא.‬ Mano vyras gydytojas. Mano vyras gydytojas. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ (Aš) dirbu pusę dienos medicinos seserimi. (Aš) dirbu pusę dienos medicinos seserimi. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Netrukus (mes) gausime pensiją. Netrukus (mes) gausime pensiją. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Bet mokesčiai dideli. Bet mokesčiai dideli. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Sveikatos draudimas taip pat didelis. Sveikatos draudimas taip pat didelis. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Kokią profesiją (tu) nori rinktis? Kokią profesiją (tu) nori rinktis? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ (Aš) norėčiau būti inžinierius. (Aš) norėčiau būti inžinierius. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ (Aš) noriu studijuoti universitete. (Aš) noriu studijuoti universitete. 1
‫אני מתמחה.‬ Aš (esu) praktikantas. Aš (esu) praktikantas. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ (Aš) uždirbu nedaug. (Aš) uždirbu nedaug. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ (Aš) atlieku praktiką užsienyje. (Aš) atlieku praktiką užsienyje. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Tai mano viršininkas / šefas. Tai mano viršininkas / šefas. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Aš turiu malonius bendradarbius. Aš turiu malonius bendradarbius. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Per pietus (mes) visuomet einame į valgyklą. Per pietus (mes) visuomet einame į valgyklą. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ (Aš) ieškau darbo. (Aš) ieškau darbo. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ (Aš) jau metai esu bedarbis. (Aš) jau metai esu bedarbis. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Šioje šalyje (yra) per daug bedarbių. Šioje šalyje (yra) per daug bedarbių. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬