‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   sq Punoj

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [pesёdhjetёepesё]

Punoj

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אלבנית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ Çfarё profesioni keni? Çfarё profesioni keni? 1
‫בעלי רופא.‬ Burri im ёshtё mjek. Burri im ёshtё mjek. 1
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ Unё punoj gjysmё dite si infermiere. Unё punoj gjysmё dite si infermiere. 1
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ Sё shpejti do tё marrim pensionin. Sё shpejti do tё marrim pensionin. 1
‫אבל המיסים גבוהים.‬ Por taksat janё tё larta. Por taksat janё tё larta. 1
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ Sigurimi shёndetёsor ёshtё i lartё. Sigurimi shёndetёsor ёshtё i lartё. 1
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ Çfarё do tё bёhesh? Çfarё do tё bёhesh? 1
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ Dua tё bёhem inxhinier. Dua tё bёhem inxhinier. 1
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ Dua tё studioj nё universitet. Dua tё studioj nё universitet. 1
‫אני מתמחה.‬ Jam praktikant. Jam praktikant. 1
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ Nuk fitoj shumё. Nuk fitoj shumё. 1
‫אני עושה התמחות בחול.‬ Po bёj njё praktikё jashtё shtetit. Po bёj njё praktikё jashtё shtetit. 1
‫זה המנהל שלי.‬ Ky ёshtё shefi im. Ky ёshtё shefi im. 1
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ Kam kolegё tё mirё. Kam kolegё tё mirё. 1
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ Drekave shkojmё gjithmonё nё mencё. Drekave shkojmё gjithmonё nё mencё. 1
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ Po kёrkoj njё vend pune. Po kёrkoj njё vend pune. 1
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ Qё prej njё viti jam pa punё. Qё prej njё viti jam pa punё. 1
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ Nё kёtё vend ka shumё tё papunё. Nё kёtё vend ka shumё tё papunё. 1

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬