‫שיחון‬

he ‫לעבוד‬   »   th การทำงาน

‫55 [חמישים וחמש]‬

‫לעבוד‬

‫לעבוד‬

55 [ห้าสิบห้า]

hâ-sìp-hâ

การทำงาน

gan-tam-ngan

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תאית נגן יותר
‫במה את / ה עובד / ת?‬ คุณทำอาชีพอะไร ครับ / คะ? คุณทำอาชีพอะไร ครับ / คะ? 1
k-----am---c------a---a---ra----á koon-tam-a-chêep-à-rai-kráp-ká
‫בעלי רופא.‬ สามีดิฉันเป็นแพทย์คะ สามีดิฉันเป็นแพทย์คะ 1
sa--mee-di---h-̌--bh-n-p-̂t--á sǎ-mee-dì-chǎn-bhen-pæ̂t-ká
‫אני עובדת כאחות בחצי משרה.‬ ดิฉันทำงานเป็นนางพยาบาล วันละสองสามชั่วโมง ดิฉันทำงานเป็นนางพยาบาล วันละสองสามชั่วโมง 1
dì-c--̌--ta--n--n-bhe--------------b-n---n-l---s-̌w-g---̌m--h-̂a-mo-g dì-chǎn-tam-ngan-bhen-na-ngóp-ya-ban-wan-lá-sǎwng-sǎm-chûa-mong
‫בקרוב נצא לגמלאות.‬ อีกไม่นานเราจะได้รับเงินบำนาญ อีกไม่นานเราจะได้รับเงินบำนาญ 1
è---m----n----ao--a---âi---́p-nger̶n-b-m-nan èek-mâi-nan-rao-jà-dâi-ráp-nger̶n-bam-nan
‫אבל המיסים גבוהים.‬ แต่ภาษีสูงมาก แต่ภาษีสูงมาก 1
dh---pa-sě--s-̌o-g-m--k dhæ̀-pa-sěe-sǒong-mâk
‫והביטוח הרפואי יקר.‬ และค่าประกันสุขภาพก็สูง และค่าประกันสุขภาพก็สูง 1
l------p-----gan-s--------p-g-̂w-s--ong lǽ-kâp-rá-gan-sòok-pâp-gâw-sǒong
‫במה תרצה / י לעבוד בעתיד?‬ หนู อยากเป็นอะไรในอนาคต? หนู อยากเป็นอะไรในอนาคต? 1
no------y-̂k------a--ra--n----̀-n--ko-t nǒo-à-yâk-bhen-à-rai-nai-à-na-kót
‫אני רוצה להיות מהנדס / ת.‬ ผม♂ / หนู♀ อยากเป็นวิศวกร ผม♂ / หนู♀ อยากเป็นวิศวกร 1
p-̌m------a-----k-b--n--i-t---́-g--n pǒm-nǒo-à-yâk-bhen-wít-wá-gawn
‫אני רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬ ผม♂ / หนู♀ อยากศึกษาต่อที่มหาวิทยาลัย ผม♂ / หนู♀ อยากศึกษาต่อที่มหาวิทยาลัย 1
pǒ--no-o-à------s-̀----a---h--w--e-em------i----a-l-i pǒm-nǒo-à-yâk-sèuk-sǎ-dhàw-têem-hǎ-wít-ya-lai
‫אני מתמחה.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ เป็นพนักงานฝึกหัด ผม♂ / ดิฉัน♀ เป็นพนักงานฝึกหัด 1
p--m---̀-cha------n-pá--a----ga-----u----̀t pǒm-dì-chǎn-bhen-pá-nák-ngan-fèuk-hàt
‫אני לא מרוויח / ה הרבה.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ มีรายได้ไม่มาก ผม♂ / ดิฉัน♀ มีรายได้ไม่มาก 1
p-̌--d-̀----̌n--e--r---dâi-m--i----k pǒm-dì-chǎn-mee-rai-dâi-mâi-mâk
‫אני עושה התמחות בחול.‬ ผม♂ / ดิฉัน♀ ฝึกงานอยู่ต่างประเทศ ผม♂ / ดิฉัน♀ ฝึกงานอยู่ต่างประเทศ 1
p-̌m--ì--h-̌n-----k-ng----̀-y-̂----à---b-r---t--yt pǒm-dì-chǎn-fèuk-ngan-à-yôo-dhàng-bhrà-tâyt
‫זה המנהל שלי.‬ นี่คือหัวหน้าของ ผม / ดิฉัน นี่คือหัวหน้าของ ผม / ดิฉัน 1
ne-----u-hu-a-na-k--n--pǒ--d---c---n nêe-keu-hǔa-nâk-ong-pǒm-dì-chǎn
‫יש לי קולגות נחמדים.‬ ผม / ดิฉัน มีเพื่อนร่วมงานที่ดี ผม / ดิฉัน มีเพื่อนร่วมงานที่ดี 1
po-----̀--hǎ--me---e-ua--r---m-n-an-t--e-d-e pǒm-dì-chǎn-mee-pêuan-rûam-ngan-têe-dee
‫אנחנו תמיד אוכלים צהריים במזנון.‬ เราไปทานข้าวเที่ยงที่โรงอาหารเสมอ เราไปทานข้าวเที่ยงที่โรงอาหารเสมอ 1
ra---hai---n-ka-------n----̂e-rong-a--a----a-y-maw rao-bhai-tan-kâo-tîang-têe-rong-a-hǎn-sǎy-maw
‫אני מחפש / ת עבודה.‬ ผม / ดิฉัน กำลังมองหางาน ผม / ดิฉัน กำลังมองหางาน 1
po---dì-----n--a---ang--a-ng-ha---gan pǒm-dì-chǎn-gam-lang-mawng-hǎ-ngan
‫אני מובטל / ת כבר שנה.‬ ผม / ดิฉัน ว่างงานมาหนึ่งปีแล้ว ผม / ดิฉัน ว่างงานมาหนึ่งปีแล้ว 1
p-̌m--ì--hǎ--wâ---ngan-----e-u---bh---lǽo pǒm-dì-chǎn-wâng-ngan-ma-nèung-bhee-lǽo
‫יש הרבה מדי מובטלים בארץ.‬ ที่ประเทศนี้มีคนว่างงานจำนวนมาก ที่ประเทศนี้มีคนว่างงานจำนวนมาก 1
te--p-r-́---̂yt-né---e--kon-w-̂n--n----j-m---an-m-̂k têep-rá-tâyt-née-mee-kon-wâng-ngan-jam-nuan-mâk

‫זכרון צריך שפה‬

‫רוב האנשים זוכרים את היום הראשון שלהם בבית הספר.‬ ‫אבל הם לא זוכרים את מה שהיה קודם.‬ ‫כמעט ואין לנו זכרונות מהשנים הראשונות בחיינו.‬ ‫אבל למה זה כך?‬ ‫למה אנחנו לא זוכרים את מה שחווינו בתור תינוקות?‬ ‫הסיבה לכך היא בהתפתחות שלנו.‬ ‫שפה וזכרון מתפתחים כמעט בו זמנית.‬ ‫בכדי לזכור משהו צריכים שפה.‬ ‫זאת אומרת שצריך שיהיו לאדם מילים בכדי לתאר את מה שהוא חווה.‬ ‫חוקרים עשו ניסויים שונים עם ילדים.‬ ‫וכך עם גילו משהו מעניין.‬ ‫ברגע שילדים לומדים לדבר - הם שוכחים את כל מה שהיה קודם.‬ ‫אז התחלת השפה היא התחלת הזכרון.‬ ‫ילדים לומדים הרבה דברים בשלושת השנים הראשונות בחיים.‬ ‫יש להם בכל יום חוויות חדשות.‬ ‫ויש להם גם הרבה חוויות חשובות בגיל הזה.‬ ‫למרות זאת, הכל נעלם.‬ ‫פסיכולוגים קוראים לתופעה הזו אמנזיית ילדות.‬ ‫רק הדברים שילדים יכולים לקרוא להם בשם נשארים.‬ ‫הזכרון האוטוביוגרפי שומר על החוויות אישיות.‬ ‫הוא עובד כמו יומן.‬ ‫בו נשמרים כל הדברים החשובים לחיים שלנו.‬ ‫כך מעצב זכרוננו האוטוביוגרפי את הזהות שלנו.‬ ‫אך התפתחותו תלויה בלמידת שפת אם.‬ ‫ואנחנו יכולים להפעיל את הזכרון רק דרך השפה שלנו.‬ ‫כמובן שהדברים שאנחנו לומדים כתינוקות לא באמת נעלמו.‬ ‫הם שמורים איפשהוא במוח שלנו.‬ ‫אבל אין לנו גישה אליהם יותר - באמת חבל, לא?‬