‫שיחון‬

he ‫איברי הגוף‬   »   da Kropsdele

‫58 [חמישים ושמונה]‬

‫איברי הגוף‬

‫איברי הגוף‬

58 [otteoghalvtreds]

Kropsdele

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית דנית נגן יותר
‫אני מצייר / ת איש.‬ Jeg tegner en mand. Jeg tegner en mand. 1
‫תחילה את הראש.‬ Først hovedet. Først hovedet. 1
‫האיש חובש כובע.‬ Manden har hat på. Manden har hat på. 1
‫לא רואים את השיער.‬ Håret kan man ikke se. Håret kan man ikke se. 1
‫גם את האוזניים לא רואים.‬ Ørene kan man heller ikke se. Ørene kan man heller ikke se. 1
‫גם את הגב לא רואים.‬ Ryggen kan man heller ikke se. Ryggen kan man heller ikke se. 1
‫אני מצייר את העיניים והפה.‬ Jeg tegner øjnene og munden. Jeg tegner øjnene og munden. 1
‫האיש רוקד וצוחק.‬ Manden danser og ler. Manden danser og ler. 1
‫לאיש יש אף ארוך.‬ Manden har en lang næse. Manden har en lang næse. 1
‫הוא מחזיק מקל בידיים.‬ Han har en stok i hænderne. Han har en stok i hænderne. 1
‫הוא לובש גם צעיף סביב הצואר.‬ Han har også et halstørklæde om halsen. Han har også et halstørklæde om halsen. 1
‫עכשיו חורף וקר.‬ Det er vinter og det er koldt. Det er vinter og det er koldt. 1
‫הזרועות חזקות.‬ Armene er kraftige. Armene er kraftige. 1
‫גם הרגליים חזקות.‬ Benene er også kraftige. Benene er også kraftige. 1
‫האיש עשוי משלג.‬ Manden er af sne. Manden er af sne. 1
‫הוא לא לובש מכנסיים ולא מעיל.‬ Han har ingen bukser på og ingen frakke på. Han har ingen bukser på og ingen frakke på. 1
‫אבל לא קר לו.‬ Men manden fryser ikke. Men manden fryser ikke. 1
‫הוא איש שלג.‬ Han er en snemand. Han er en snemand. 1

‫השפה של אבותינו‬

‫בלשנים יכולים לחקור שפות מודרניות.‬ ‫לשם כך הם משתמשים בשיטות שונות.‬ ‫אבל איך דיברו אנשים לפני אלפי שנים?‬ ‫קשה בהרבה לענות על השאלה הזו.‬ ‫ולמרות זאת היא מעסיקה מדענים כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לחקור איך אנשים דיברו בעבר.‬ ‫ולשם כך הם מנסים לבנות מחדש צורות שפה ישנות.‬ ‫חוקרים אמריקאים חשפו עכשיו תגלית מעניינת.‬ ‫הם ניתחו יותר מ-2000 שפות.‬ ‫ובעיקר את מבנה המשפטים של השפות.‬ ‫תוצאת המחקר הייתה מאוד מעניינת.‬ ‫כמעט בחצי מן השפות היה המבנה נ-מ-פ.‬ ‫זאת אומרת, לפי העיקרון נושא, מושא ואז פועל.‬ ‫יותר מ-700 שפות בנויות לפי העיקרון נ-פ-מ.‬ ‫>וכ-160 שפות עובדות לפי פ-נ-מ.‬ ‫רק כ-40 שפות הולכות לפי פ-מ-נ.‬ ‫ו-120 שפות מראות צורות מעורבות.‬ ‫מצד שני, מ-פ-נ ו- מ-נ-פ הן מערכות נדירות בהרבה.‬ ‫אז רוב השפות הנחקרות משתמשות בעיקרון ה-נ-מ-פ.‬ ‫להן שייכות למשל השפה הפרסית, יפנית וטורקית.‬ ‫אך רוב השפות החיות הולכות לפי הצורה נ-פ-מ.‬ ‫מבנה המשפט הזה נפוץ בשפות ההודו-גרמאניות.‬ ‫חוקרים מאמינים שאנשים דיברו בעבר במבנה ה- נ-מ-פ.‬ ‫כל השפות התבססו על המערכת הזאת.‬ ‫אך אז התפצלו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫לא יודעים למה זה קרה.‬ ‫אבל צריכה הייתה להיות סיבה לשוני של מבנה המשפט.‬ ‫כי באבולוציה שורדים רק הדברים שנותנים יתרונות...‬