‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   mk Читање и пишување

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [шест]

6 [shyest]

Читање и пишување

Chitaњye i pishoovaњye

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית מקדונית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ Јас читам. Јас читам. 1
Јa- c-i---. Јas chitam.
‫אני קורא / ת אות.‬ Јас читам една буква. Јас читам една буква. 1
Јa---hita--y-dna-b-okva. Јas chitam yedna bookva.
‫אני קורא / ת מילה.‬ Јас читам еден збор. Јас читам еден збор. 1
Јa--c-it----ed-en---or. Јas chitam yedyen zbor.
‫אני קורא / ת משפט.‬ Јас читам една реченица. Јас читам една реченица. 1
Јa----i-am-------rye-h--n-tz-. Јas chitam yedna ryechyenitza.
‫אני קורא / ת מכתב.‬ Јас читам едно писмо. Јас читам едно писмо. 1
Јa- -h-t-m--edno -ism-. Јas chitam yedno pismo.
‫אני קורא / ת ספר.‬ Јас читам една книга. Јас читам една книга. 1
Ј---c----m y---a ---gua. Јas chitam yedna knigua.
‫אני קורא / ת.‬ Јас читам. Јас читам. 1
Јas----tam. Јas chitam.
‫את / ה קורא / ת.‬ Ти читаш. Ти читаш. 1
Ti--hita-h. Ti chitash.
‫הוא קורא.‬ Тој чита. Тој чита. 1
To- ---t-. Toј chita.
‫אני כותב / ת.‬ Јас пишувам. Јас пишувам. 1
Јa- pi--o---m. Јas pishoovam.
‫אני כותב / ת אות.‬ Јас пишувам една буква. Јас пишувам една буква. 1
Ј-s-pi---ov-m-ye--- bookva. Јas pishoovam yedna bookva.
‫אני כותב / ת מילה.‬ Јас пишувам еден збор. Јас пишувам еден збор. 1
Ј-s---s-----m-yedye- ----. Јas pishoovam yedyen zbor.
‫אני כותב / ת משפט.‬ Јас пишувам една реченица. Јас пишувам една реченица. 1
Ј-- ---h-o-a- -edn- ryechye---z-. Јas pishoovam yedna ryechyenitza.
‫אני כותב / ת מכתב.‬ Јас пишувам едно писмо. Јас пишувам едно писмо. 1
Ј-s -i--oova- yed-o-p--m-. Јas pishoovam yedno pismo.
‫אני כותב / ת ספר.‬ Јас пишувам една книга. Јас пишувам една книга. 1
Ј---p-sh-ov-m ---na --ig-a. Јas pishoovam yedna knigua.
‫אני כותב / ת.‬ Јас пишувам. Јас пишувам. 1
Ј-s-pi-h----m. Јas pishoovam.
‫את / ה כותב / ת.‬ Ти пишуваш. Ти пишуваш. 1
T---i---ovash. Ti pishoovash.
‫הוא כותב.‬ Тој пишува. Тој пишува. 1
To--pi--oova. Toј pishoova.

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬