‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   am ያለፈው ውጥረት 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [ሰማንያ ሁለት]

82 [ሰማንያ ሁለት]

ያለፈው ውጥረት 2

halafī gīzē 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለአንቡላንስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
l-’ān--ulani-- -edeweli ----r-----/shi? le’ānibulanisi medeweli neberebihi/shi?
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? ለዶክተር መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
le-ok-t--i --d-w-l--ne-e--bih---h-? ledokiteri medeweli neberebihi/shi?
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? ለፖሊስ መደወል ነበረብህ/ሽ? 1
le-o-īs--m-d--e-i--eb-reb-h---h-? lepolīsi medeweli neberebihi/shi?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። ስልክ ቁጥሩ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
s-l--- ---t’i-u-āl--o-i? -hu-i---ber--y-. siliki k’ut’iru ālewoti? āhuni neberenyi.
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። አድራሻው አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
ā--ra-h--- --e-ot-?-āh-ni -e-e-----. ādirashawi ālewoti? āhuni neberenyi.
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። የከተማው ካርታ አለዎት? አሁን ነበረኝ። 1
y---te--wi k-r------e-o--? -h--- ---er-ny-. yeketemawi karita ālewoti? āhuni neberenyi.
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። እሱ በሰኣቱ መጣ? እሱ በሰኣቱ መምጣት አልቻለም። 1
i-u-be-e---u me-’a? isu-b-se’--u--emi-’at---li-h-l--i. isu bese’atu met’a? isu bese’atu memit’ati ālichalemi.
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። እሱ መንገዱን አገኘው? እሱ መንገዱን ማግኘት አልቻለም። 1
is- m---ged-n- -g--yewi---su-me--g----i mag-nyeti -lich--e-i. isu menigeduni āgenyewi? isu menigeduni maginyeti ālichalemi.
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። እሱ ይረዳካል? እሱ ሊረዳኝ አልቻለም። 1
isu -ir-dak---?--su lī--da--- ---c--le-i. isu yiredakali? isu līredanyi ālichalemi.
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው በሰኣቱ ልትመጣ/ጪ ያልቻልከው/ሽው? 1
lemin--in- n----b-se--tu -it---t’---h’ī -a-ich-lik-w-/s-i-i? leminidini newi bese’atu litimet’a/ch’ī yalichalikewi/shiwi?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው መንገዱን ልታገኝ/ኚ ያልቻልከው/ሽው? 1
lemi-idin--n-wi------ed-ni-li------i/ny- yal-c-al-k----sh--i? leminidini newi menigeduni litagenyi/nyī yalichalikewi/shiwi?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? ለምንድን ነው እሱን መረዳት ያልቻልከው/ሽው? 1
l--i---i-i--e-i i-uni-m------i----i---like---s--w-? leminidini newi isuni meredati yalichalikewi/shiwi?
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። በሰኣቱ መምጣት ያልቻልኩበት ምክንያት አውቶቢስ ስላልነበረ ነው። 1
b---’a-u m--i-’at- y-l-c-al-k-b-t- m-----yati āw--obīsi-s-l---n--er------. bese’atu memit’ati yalichalikubeti mikiniyati āwitobīsi silalinebere newi.
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። መንገዱን ማግኘት ያልቻልኩበት የከተማ ካርታ ስላልነበረኝ ነው። 1
m-----du-i magin--ti----ic-a-iku---i-y-k-te-- ka-ita -i--lineber--yi-----. menigeduni maginyeti yalichalikubeti yeketema karita silalineberenyi newi.
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። እሱን ያልተረዳሁበት ሙዚቃው በጣም ይጮህ ስለነበረ ነው ። 1
i-----ya-i-er-dahub--- mu----a-- b-t---i yi-h-o-i s-l--e--r- -e-- . isuni yaliteredahubeti muzīk’awi bet’ami yich’ohi silenebere newi .
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። ታክሲ መያዝ ነበረብኝ። 1
takisī meya-- -----eb--y-. takisī meyazi neberebinyi.
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። የከተማ ካርታ መግዛት ነበረብኝ። 1
ye-ete---ka-it- m-gizati n-be----n--. yeketema karita megizati neberebinyi.
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። ራድዮውን መዝጋት ነበረብኝ። 1
r--iy-wini --zi-a-i --ber----y-. radiyowini mezigati neberebinyi.

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬