‫שיחון‬

he ‫בבריכת השחייה‬   »   am በመዋኛ ገንዳ ውስጥ

‫50 [חמישים]‬

‫בבריכת השחייה‬

‫בבריכת השחייה‬

50 [ሃምሳ]

50 [ሃምሳ]

በመዋኛ ገንዳ ውስጥ

bemewanya genida wisit’i

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫היום חם.‬ ዛሬ ሞቃት ነው። ዛሬ ሞቃት ነው። 1
za-- mo---t--n-wi. zarē mok’ati newi.
‫נלך לבריכת השחייה?‬ ወደ መዋኛ ገንዳ እንሂድ? ወደ መዋኛ ገንዳ እንሂድ? 1
we-- -ewanya gen--a i---īd-? wede mewanya genida inihīdi?
‫מתחשק לך ללכת לשחות?‬ ዋና ለመሄድ ፍላጎት አለህ/ሽ? ዋና ለመሄድ ፍላጎት አለህ/ሽ? 1
wa----e---ēd---ilag-ti----hi-s--? wana lemehēdi filagoti ālehi/shi?
‫יש לך מגבת?‬ ፎጣ ይዘካል/ሻል? ፎጣ ይዘካል/ሻል? 1
fo--- y----ali/-hali? fot’a yizekali/shali?
‫יש לך בגד ים (לגברים]?‬ የመዋኛ ቁምጣ አለህ/ሽ? የመዋኛ ቁምጣ አለህ/ሽ? 1
y--e-a--a---u--t’--ā-e-i/-h-? yemewanya k’umit’a ālehi/shi?
‫יש לך בגד ים (לנשים]?‬ የዋና ልብስ አለህ/ሽ? የዋና ልብስ አለህ/ሽ? 1
y------l-b-----le-i--hi? yewana libisi ālehi/shi?
‫את / ה יודע / ת לשחות?‬ መዋኘት ትችላለህ/ያለሽ? መዋኘት ትችላለህ/ያለሽ? 1
mewa-ye-i-t-c-i-a-eh-----es-i? mewanyeti tichilalehi/yaleshi?
‫את / ה יודע / ת לצלול?‬ ከከፍታ ላይ ተወርውሮ መጥለቅ ትችላለህ/ያለሽ? ከከፍታ ላይ ተወርውሮ መጥለቅ ትችላለህ/ያለሽ? 1
k--e---a---yi ---er-w--o ---’il--’i ti--i--lehi----e-h-? kekefita layi teweriwiro met’ilek’i tichilalehi/yaleshi?
‫את / ה יודע / ת לקפוץ למים?‬ ውሃ ውስጥ ዘሎ መግባት ትችላለህ/ያለሽ? ውሃ ውስጥ ዘሎ መግባት ትችላለህ/ያለሽ? 1
wi---w-----i z-l---eg----i t-chil-----/-ales-i? wiha wisit’i zelo megibati tichilalehi/yaleshi?
‫היכן נמצאת המקלחת?‬ መታጠቢያ ቤቱ የት ነው? መታጠቢያ ቤቱ የት ነው? 1
meta--e--ya----u-------ew-? metat’ebīya bētu yeti newi?
‫היכן נמצאת המלתחה?‬ ልብስ መቀየሪያ ክፍሉ የት ነው? ልብስ መቀየሪያ ክፍሉ የት ነው? 1
l--isi-m--’------- -ifi---y----n---? libisi mek’eyerīya kifilu yeti newi?
‫היכן נמצאת המשקפת?‬ የመዋኛ መነፅር የት ነው? የመዋኛ መነፅር የት ነው? 1
yem--an-a me-et͟----i--eti -ew-? yemewanya menet͟s’iri yeti newi?
‫המים עמוקים?‬ ውሃው ጥልቅ ነው? ውሃው ጥልቅ ነው? 1
w-ha-i -’--i--i n-wi? wihawi t’ilik’i newi?
‫המים נקיים?‬ ውሃው ንፁህ ነው? ውሃው ንፁህ ነው? 1
wihawi n-t͟s-u---n---? wihawi nit͟s’uhi newi?
‫המים חמים?‬ ውሃው ለስላስ ያለ ነው? ውሃው ለስላስ ያለ ነው? 1
wihawi ---i-a-i--ale-----? wihawi lesilasi yale newi?
‫אני קופא / ת מקור.‬ ከቅዝቃዜው የተነሳ ደረኩኝ/ በረዶ ሆንኩኝ። ከቅዝቃዜው የተነሳ ደረኩኝ/ በረዶ ሆንኩኝ። 1
k-k-i--k’-zē-i -e-en-sa de-e-u-y---b--e-o----ik-n--. kek’izik’azēwi yetenesa derekunyi/ beredo honikunyi.
‫המים קרים מדי.‬ ውሃው በጣም ቀዝቃዛ ነው። ውሃው በጣም ቀዝቃዛ ነው። 1
w-h--i --t------’ez----za n-w-. wihawi bet’ami k’ezik’aza newi.
‫אני יוצא / ת מהמים.‬ እኔ ከውሃው ውስጥ እየወጣው ነው። እኔ ከውሃው ውስጥ እየወጣው ነው። 1
i-ē----i--w- -i--t---i----t-awi -ew-. inē kewihawi wisit’i iyewet’awi newi.

‫שפות לא מוכרות‬

‫יש אלפי שפות שונות ברחבי העולם.‬ ‫מדעני שפות משערים שיש בין 6000 ל-7000 שפות שונות.‬ ‫אך גם היום קשה להעריך את המספר המדויק.‬ ‫הסיבה לכך היא שיש עוד הרבה שפות לא מוכרות.‬ ‫שפות אלה מדוברות בעיקר באזורים מרוחקים.‬ ‫דוגמא לאזור כזה היא למשל אזור האמזונס.‬ ‫שם חיים עדיין הרבה עמים מבודדים.‬ ‫אין להם קשר עם תרבויות אחרות.‬ ‫ולמרות זאת יש כמובן לכולם שפה משלהם.‬ ‫גם באזורים אחרים בעולם יש עדיין שפות לא מוכרות.‬ ‫אנחנו עדיין לא יודעים כמה שפות יש במרכז אפריקה.‬ ‫גם גינאה החדשה עוד לא נחקרה מנקודת מבט בלשנית.‬ ‫זו תמיד סנסציה כשמגלים שפה חדשה.‬ ‫לפני כשנתיים גילו מדענים את שפת קורו.‬ ‫בקורו משתמשים בכפרים קטנים בצפון הודו.‬ ‫רק כ-1000 איש יודעים לדבר בשפה הזו.‬ ‫והיא אך ורק מדוברת.‬ ‫אין צורה כתובה לשפת הקורו.‬ ‫החוקרים לא יודעים איך קורו יכלה לשרוד לכל כך הרבה זמן.‬ ‫קורו שייכת למשפחת השפות הטיבטו-בורמית.‬ ‫יש כ-300 שפות השייכות למשפחה הזו ברחבי אסיה.‬ ‫אך קורו לא קרובת משפחה קרובה של אף אחת מהשפות האלה.‬ ‫זאת אומרת שההיסטוריה שלה שונה לגמרי.‬ ‫לצערנו מתות שפות קטנות מהר יותר.‬ ‫לפעמים נעלמת שפה שלמה תוך גיל אחד בלבד.‬ ‫אז לא נשאר הרבה זמן לחוקרים בכדי ללמוד אותן.‬ ‫>אבל יש לקורו קצת תקווה.‬ ‫היא אמורה להיות מוקלטת בתוך מילון שמע.‬