‫שיחון‬

he ‫הכנות לנסיעה‬   »   am ጉዞ ማዘጋጀት

‫47 [ארבעים ושבע]‬

‫הכנות לנסיעה‬

‫הכנות לנסיעה‬

47 [አርባ ሰባት]

47 [አርባ ሰባት]

ጉዞ ማዘጋጀት

leguzo mezegajeti

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫עליך לארוז את המזוודות שלנו.‬ ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። 1
s-anit’---in-n- m-z--aj----āle-i---s-i. shanit’achinini mazegajeti ālebihi/shi.
‫אל תשכח / י כלום.‬ መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። 1
m-ri---- āyi---’edil-h--i/shimi. merisati āyifek’edilihimi/shimi.
‫את / ה צריך / ה מזוודה גדולה יותר.‬ ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። 1
ti-ik---sh-ni-’a-y-s-f---g--a----h---. tilik’i shanit’a yasifeligihali/shali.
‫אל תשכח / י את הדרכון.‬ ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
pasipo----h-ni i--d-t-r-----hī. pasiporitihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את כרטיס הטיסה.‬ ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
ti-ētih--- --i--t-res--sh-. tikētihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את המחאות הנוסעים.‬ የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
yem-niged--y---i -h-kih-------d-tir-s---hī. yemenigedenyochi chēkihini inidatiresa/shī.
‫קח / י קרם שיזוף.‬ የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y------h-āy--me-e-ak--a-ki---i y--e--/--i--a/--y-. yet͟s’eḥāyi mekelakeya kirēmi yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י משקפי שמש.‬ የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y-t--’---ā-i-m-net͟--i-- y-z-h-/s-- -a/----. yet͟s’eḥāyi menet͟s’iri yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י כובע.‬ የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
ye-͟-’eḥā-i k--i-- -iz--i-s-i---/n-yi. yet͟s’eḥāyi kofiya yizehi/shi na/neyi.
‫האם את / ה רוצה לקחת מפת כבישים?‬ የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
y-----ge-i-k-----w- -ewise-i-ti-e--gal-h-/g---le--i? yemenigedi karitawi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לשכור מדריך?‬ የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
ye--ni---e-y--h--m-r--a---e--w-mī met͟--ih-āf--m-w--ed--t-f--ig---hi/gī---es-i? yemenigedenyochi mereja t’ek’wamī met͟s’iḥāfi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לקחת מטריה?‬ ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
z---it--l- m-wised- -ifel-g-le-i/gī--les-i? zhanit’ila mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫זכור / זכרי את המכנסיים, החולצות, הגרביים.‬ ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። 1
surī ---nē-e---;--a------eyaz----i/s---- ----a---i/---. surī ;kanētera ; kalisī meyazikini/shini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את העניבות, החגורות, הזקטים.‬ ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
k--e-at- ---e-e-o -----------ik--i-ā-i-a---i-s--. kerebati ;k’ebeto ;koti meyazikini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את הפיג’מות, כותנות הלילה, והחולצות.‬ የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
yel-l-t- libis- ;-e-elī-i--a-ini -n--kanat-r-----a-iki-- --i-awisi---ī. yelelīti libisi ;yelelīti gawini ina kanatēra meyazikini āsitawisi/shī.
‫את / ה צריך / כה לקחת נעליים, סנדלים ומגפיים.‬ ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
ch--ma ; n---ela c-’------- bo-- --si-e-i-u-a-i-s----. ch’ama ; net’ela ch’ama ina botī yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת ממחטות, סבון ומספריים לציפורניים.‬ መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
me-a--b- ;-sa--n----a---if-ri-m-k’----h-- yas-f-liguh----s-ali. meharebi ; samuna ina t’ifiri mek’urech’a yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת מסרק, מברשת שיניים ומשחת שיניים.‬ ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
m---t--r--- --t’i---i-bi--s-----a -e--------s---n----s----igu-a--/sha--. | mabet’erīya ; t’irisi birushi ina yet’irisi samuna yasifeliguhali/shali. |

‫עתיד השפות‬

‫יותר מ-1.3 מליארד אנשים דוברים סינית.‬ ‫כך שהשפה הסינית היא הכי נפוצה בעולם.‬ ‫וזה יהיה כך גם בשנים הבאות.‬ ‫העתיד של הרבה שפות אחרות לא נראה בהיר כל כך.‬ ‫כי הרבה שפות מקומיות ייכחדו עד אז.‬ ‫יש כיום כ-6000 שפות שונות.‬ ‫אך מומחים משערים שרובן נמצאות בסכנה.‬ ‫זאת אומרת שיותר מ-90% מהשפות הולכות להיכחד.‬ ‫רובן ייכחדו עוד במאה הזאת.‬ ‫זאת אומרת שבכל יום נעלמת לה שפה אחת.‬ ‫העתיד גם ישנה את החשיבות של כמה שפות.‬ ‫השפה האנגלית עדיין במקום השני.‬ ‫אבל מספר דוברי השפת-אם של השפות נשאר קבוע.‬ ‫לזה אחראית ההתפתחות הדמוגרפית.‬ ‫בעוד כמה עשרות שנים יהיו שפות אחרות חשובות יותר.‬ ‫במקום השני והשלישי יהיו בקרוב הינדי/אורדו וערבית.‬ ‫אנגלית תיקח רק את המקום הרביעי.‬ ‫השפה הגרמנית תיעלם מהעשירייה הראשונה.‬ ‫ובמקומה תבוא השפה המלאית.‬ ‫בזמן שהרבה שפות נעלמות, ייווצרו גם שפות חדשות.‬ ‫הן יהיו שפות היברידיות.‬ ‫את בנות-הכלאיים השפתיות האלו יהיה אפשר למצוא בעיקר בערים.‬ ‫יהיו גם וריאציות חדשות לגמרי של שפות.‬ ‫יש בעתיד גם גרסאות שונות לשפה האנגלית.‬ ‫מספר האנשים הדו-לשוניים בעולם יגדל משמעותית.‬ ‫לא ברור איך נדבר בעתיד.‬ ‫אבל גם בעוד 100 שנים יהיו שפות שונות.‬ ‫אז הלמידה לא תסתיים כל כך בקלות...‬