‫שיחון‬

he ‫הכנות לנסיעה‬   »   am ጉዞ ማዘጋጀት

‫47 [ארבעים ושבע]‬

‫הכנות לנסיעה‬

‫הכנות לנסיעה‬

47 [አርባ ሰባት]

47 [አርባ ሰባት]

ጉዞ ማዘጋጀት

leguzo mezegajeti

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫עליך לארוז את המזוודות שלנו.‬ ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። 1
sh-n---ac--n-n--maz-ga--t- ā--bi-i/s-i. shanit’achinini mazegajeti ālebihi/shi.
‫אל תשכח / י כלום.‬ መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። 1
m--isati---i--k--d-l-----/-himi. merisati āyifek’edilihimi/shimi.
‫את / ה צריך / ה מזוודה גדולה יותר.‬ ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። 1
t-l-k-- s-a---’a --sifeli-i--l-/sh---. tilik’i shanit’a yasifeligihali/shali.
‫אל תשכח / י את הדרכון.‬ ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
pa-i--r--ihini in-datire-a-sh-. pasiporitihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את כרטיס הטיסה.‬ ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
t-kēt-h-ni -nid--i-es--shī. tikētihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את המחאות הנוסעים.‬ የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
ye-enig--e-y---i---ē---in--in--a--r--a/s-ī. yemenigedenyochi chēkihini inidatiresa/shī.
‫קח / י קרם שיזוף.‬ የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y--͟s-eh-ā------e-ak--a-k-r-m---ize-i-s-i n-/--y-. yet͟s’eḥāyi mekelakeya kirēmi yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י משקפי שמש.‬ የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
ye-------āyi-men-t--’--i-y-zehi-s-- n-/n-y-. yet͟s’eḥāyi menet͟s’iri yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י כובע.‬ የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
ye-͟-’e-̣ā-i k--i-a---zehi/s-i--a----i. yet͟s’eḥāyi kofiya yizehi/shi na/neyi.
‫האם את / ה רוצה לקחת מפת כבישים?‬ የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
y--e-igedi-k-r-ta-- ----s--i -i-e--gale--/g-y-l--h-? yemenigedi karitawi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לשכור מדריך?‬ የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
y---nig-d-ny-ch- me--ja t’e---am--m-t----h---i--e---edi t-feli--l-h----y-les-i? yemenigedenyochi mereja t’ek’wamī met͟s’iḥāfi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לקחת מטריה?‬ ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
zh--i--ila -e--sed--ti-e---ale--/gī---eshi? zhanit’ila mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫זכור / זכרי את המכנסיים, החולצות, הגרביים.‬ ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። 1
su-ī-;-a-ē-e-----k---s---eya-ik-ni-s-ini ---t----i--h-. surī ;kanētera ; kalisī meyazikini/shini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את העניבות, החגורות, הזקטים.‬ ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
k--ebat- ;--ebet- -ko-i--e-az-kin--ā-i-aw-si/-hī. kerebati ;k’ebeto ;koti meyazikini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את הפיג’מות, כותנות הלילה, והחולצות.‬ የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
y-lelī---li-isi-;-e---ī-i-gawini---a -----ēra---ya--k-n- -sita------h-. yelelīti libisi ;yelelīti gawini ina kanatēra meyazikini āsitawisi/shī.
‫את / ה צריך / כה לקחת נעליים, סנדלים ומגפיים.‬ ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
ch’-ma---net--l---h’-m--i-a -o-ī-y-si-e---uh---/s---i. ch’ama ; net’ela ch’ama ina botī yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת ממחטות, סבון ומספריים לציפורניים.‬ መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
meha-e-----s---na-in- t--f--i---k’u---h’a -a---e-iguh-l-/--ali. meharebi ; samuna ina t’ifiri mek’urech’a yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת מסרק, מברשת שיניים ומשחת שיניים.‬ ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
m-b-t’--ī-a-- t--r-s--b--ush---na yet---is---a---a -as-f-lig--a----h--i. | mabet’erīya ; t’irisi birushi ina yet’irisi samuna yasifeliguhali/shali. |

‫עתיד השפות‬

‫יותר מ-1.3 מליארד אנשים דוברים סינית.‬ ‫כך שהשפה הסינית היא הכי נפוצה בעולם.‬ ‫וזה יהיה כך גם בשנים הבאות.‬ ‫העתיד של הרבה שפות אחרות לא נראה בהיר כל כך.‬ ‫כי הרבה שפות מקומיות ייכחדו עד אז.‬ ‫יש כיום כ-6000 שפות שונות.‬ ‫אך מומחים משערים שרובן נמצאות בסכנה.‬ ‫זאת אומרת שיותר מ-90% מהשפות הולכות להיכחד.‬ ‫רובן ייכחדו עוד במאה הזאת.‬ ‫זאת אומרת שבכל יום נעלמת לה שפה אחת.‬ ‫העתיד גם ישנה את החשיבות של כמה שפות.‬ ‫השפה האנגלית עדיין במקום השני.‬ ‫אבל מספר דוברי השפת-אם של השפות נשאר קבוע.‬ ‫לזה אחראית ההתפתחות הדמוגרפית.‬ ‫בעוד כמה עשרות שנים יהיו שפות אחרות חשובות יותר.‬ ‫במקום השני והשלישי יהיו בקרוב הינדי/אורדו וערבית.‬ ‫אנגלית תיקח רק את המקום הרביעי.‬ ‫השפה הגרמנית תיעלם מהעשירייה הראשונה.‬ ‫ובמקומה תבוא השפה המלאית.‬ ‫בזמן שהרבה שפות נעלמות, ייווצרו גם שפות חדשות.‬ ‫הן יהיו שפות היברידיות.‬ ‫את בנות-הכלאיים השפתיות האלו יהיה אפשר למצוא בעיקר בערים.‬ ‫יהיו גם וריאציות חדשות לגמרי של שפות.‬ ‫יש בעתיד גם גרסאות שונות לשפה האנגלית.‬ ‫מספר האנשים הדו-לשוניים בעולם יגדל משמעותית.‬ ‫לא ברור איך נדבר בעתיד.‬ ‫אבל גם בעוד 100 שנים יהיו שפות שונות.‬ ‫אז הלמידה לא תסתיים כל כך בקלות...‬