‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   am የያዙ ተውላጠሮች 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [ስልሳ ስድስት]

66 [ስልሳ ስድስት]

የያዙ ተውላጠሮች 1

[አገናዛቢ ተውላጠ ስም 1]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫אני – שלי‬ እኔ – የኔ እኔ – የኔ 1
አ-ና---ተ-ላጠ -ም-1 አገናዛቢ ተውላጠ ስም 1
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም። 1
እኔ ---ኔ እኔ – የኔ
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም። 1
እኔ-–--ኔ እኔ – የኔ
‫את / ה – שלך‬ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ 1
ቁል---ማግኘ- -ል-ልኩ-። ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም።
‫מצאת את המפתח שלך?‬ ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
ቁ-ፌ---ግ-- አ---ኩ-። ቁልፌን ማግኘት አልቻልኩም።
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው? 1
ትኬቴ--ማግ-ት-አ---ኩም። ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም።
‫הוא – שלו‬ እሱ – የሱ እሱ – የሱ 1
ት-----ግኘ- -ል-ልኩም። ትኬቴን ማግኘት አልቻልኩም።
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
አንተ/ --– ያ---ቺ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ? 1
አን-/-ቺ - ----ቺ አንተ/ ቺ – ያንተ/ቺ
‫היא – שלה‬ እሷ – የእሷ እሷ – የእሷ 1
ቁ-ፍህ-----አገ---/--? ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው?
‫הכסף שלה אבד.‬ የእሷ ገንዘብ የለም። የእሷ ገንዘብ የለም። 1
ቁ-ፍ---ሽ- ---ከው/ሽ-? ቁልፍህን/ሽን አገኘከው/ሽው?
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። እና የእሷ የባንክ ካርድም የለም። 1
ት-ትህን--ን--ገ-ከ---ው? ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው?
‫אנחנו – שלנו‬ እኛ – የእኛ እኛ – የእኛ 1
ት-ትህ-/---አ---ው/-ው? ትኬትህን/ሽን አገኘከው/ሽው?
‫סבא שלנו חולה.‬ የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። የእኛ ወንድ አያት ህመምተኛ ነው። 1
እሱ –--ሱ እሱ – የሱ
‫סבתא שלנו בריאה.‬ የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። የእኛ ሴት አያት ጤነኛ ናት። 1
እሱ-–-የሱ እሱ – የሱ
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ እናንተ – የእናንተ እናንተ – የእናንተ 1
የሱ--ልፍ የ- እንዳለ -ው-ለ---ለ-? የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ?
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? ልጆች! የእናንተ አባት የት ነው? 1
የሱ--ል--የ- --ዳለ-ታውቃለህ--ለሽ? የሱ ቁልፍ የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? ልጆች! የእናንተ እናት የት ናት? 1
የ--ትኬት--ት-እን-- -ው--ህ-ያ--? የሱ ትኬት የት እንዳለ ታውቃለህ/ያለሽ?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬