‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   am ምክንያቶች መስጠት

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰባ አምስት]

75 [ሰባ አምስት]

ምክንያቶች መስጠት

mikiniyati mak’irebi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማይመጡት? ለምንድን ነው የማይመጡት? 1
l-mi--d--i -ewi-----y--et-uti? leminidini newi yemayimet’uti?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። 1
y------i-hu-ēt-wi-me-’i-o --w-. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። 1
i-ē ā-i--t-a-i--m---n-yatumi----ā--ri h-nēt- --t-i---n--i . inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫מדוע הוא לא בא?‬ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ 1
l--i-i-i-- n-wi-isu--emay-met’a-i？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫הוא לא הוזמן.‬ እሱ አልተጋበዘም። እሱ አልተጋበዘም። 1
i-u ---te-abez--i. isu ālitegabezemi.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። 1
i-- -y--et’--i;----i-iya-u-- silali-e-ab-z---e--. isu āyimet’ami; mikiniyatumi silalitegabeze newi.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? 1
le---i---i ne-i-y-mat-met--w-/---ī-i? leminidini newi yematimet’awi/ch’īwi?
‫אין לי זמן.‬ ጊዜ የለኝም። ጊዜ የለኝም። 1
gīzē---le-yi--. gīzē yelenyimi.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። 1
āli-et’ami; mi-----a-u----ī----ele-yim-. ālimet’ami; mikiniyatumi gīzē yelenyimi.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ለምን አትቆይም/ዪም? ለምን አትቆይም/ዪም? 1
l--ini--ti--oy--i-y-mi? lemini ātik’oyimi/yīmi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ተጨማሪ መስራት አለብኝ። ተጨማሪ መስራት አለብኝ። 1
t-----ma-ī---s-r-ti -le-----. tech’emarī mesirati ālebinyi.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። 1
ā--k’o--m----e-h--m--ī-m-----ti -il--eb-n-i. ālik’oyimi; tech’emarī mesirati silalebinyi.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
le-ini-i-- ne-- ---īhē-u--? leminidini newi yemīhēduti?
‫אני עייף / ה.‬ ደክሞኛል ደክሞኛል 1
d-------a-i dekimonyali
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። 1
y---h-dew- sile--------y----wi. yemihēdewi sile dekemenyi newi.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
l--in--in- ne-i y---h--u--? leminidini newi yemīhēduti?
‫כבר מאוחר.‬ መሽቷል (እረፍዷል] መሽቷል (እረፍዷል] 1
meshit---i--ire-i--al-) meshitwali (irefidwali)
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። 1
y--i-ēd-w--s--em---e （s-l-refed--ne--. yemihēdewi silemeshe （silerefede）newi.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + אמהרית (1-100) MP3 אמהרית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬