‫שיחון‬

he ‫במסעדה 2‬   »   be У рэстаране 2

‫30 [שלושים]‬

‫במסעדה 2‬

‫במסעדה 2‬

30 [трыццаць]

30 [trytstsats’]

У рэстаране 2

[U restarane 2]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫מיץ תפוחים, בבקשה.‬ Калі ласка, шклянку яблычнага соку! Калі ласка, шклянку яблычнага соку! 1
K-lі-l-s--, -h----n-----bl--h-ag- --ku! Kalі laska, shklyanku yablychnaga soku!
‫לימונדה, בבקשה.‬ Калі ласка, шклянку ліманаду! Калі ласка, шклянку ліманаду! 1
Kal- ------ -------k- lіman-du! Kalі laska, shklyanku lіmanadu!
‫מיץ עגבניות, בבקשה.‬ Калі ласка, шклянку таматнага соку! Калі ласка, шклянку таматнага соку! 1
K-l- -a-ka, ----ya-k- -amatnaga --ku! Kalі laska, shklyanku tamatnaga soku!
‫אפשר לקבל כוס יין אדום בבקשה?‬ Я хацеў бы / хацела бы келіх чырвонага віна. Я хацеў бы / хацела бы келіх чырвонага віна. 1
Y--kh-ts-u b- ---ha-sel---y--e-іkh-c-y--o--g---і-a. Ya khatseu by / khatsela by kelіkh chyrvonaga vіna.
‫אפשר לקבל כוס יין לבן בבקשה?‬ Я хацеў бы / хацела бы келіх белага віна. Я хацеў бы / хацела бы келіх белага віна. 1
Y--khatse- by-/-kh-tse---b---e--kh --la-a -іn-. Ya khatseu by / khatsela by kelіkh belaga vіna.
‫אפשר לקבל בקבוק שמפניה בבקשה?‬ Я хацеў бы / хацела бы бутэльку шампанскага. Я хацеў бы / хацела бы бутэльку шампанскага. 1
Ya-k--ts-- -y-/ k-atse-a-by--u------ sh--p-ns--ga. Ya khatseu by / khatsela by butel’ku shampanskaga.
‫את / ה אוהב / ת דגים?‬ Ты любіш рыбу? Ты любіш рыбу? 1
Ty-ly----h --bu? Ty lyubіsh rybu?
‫את / ה אוהב / ת בשר בקר?‬ Ты любіш ялавічыну? Ты любіш ялавічыну? 1
T---y-b-s------vіchyn-? Ty lyubіsh yalavіchynu?
‫את / ה אוהב / ת בשר חזיר?‬ Ты любіш свініну? Ты любіш свініну? 1
Ty---ub-s--svі----? Ty lyubіsh svіnіnu?
‫אני מבקש משהו בלי בשר.‬ Я хацеў бы / хацела бы што-небудзь без мяса. Я хацеў бы / хацела бы што-небудзь без мяса. 1
Y- -ha-s-- b- /-khats--a--y -h-o--eb--z’-b-z -y--a. Ya khatseu by / khatsela by shto-nebudz’ bez myasa.
‫אני מבקש מנה צמחונית.‬ Я хацеў бы / хацела бы закуску з гародніны. Я хацеў бы / хацела бы закуску з гародніны. 1
Ya k-a-seu----- ---t-e-a by --kus-u ---ar-d-і--. Ya khatseu by / khatsela by zakusku z garodnіny.
‫אני מבקש מנה שתגיע מהר.‬ Я хацеў бы / хацела бы што-небудзь, што можна хутка прыгатаваць. Я хацеў бы / хацела бы што-небудзь, што можна хутка прыгатаваць. 1
Ya -h-ts-u -- --k--t-el- -- s-------u-z’,-s-to ----n----u-k- pr-g-ta-ats’. Ya khatseu by / khatsela by shto-nebudz’, shto mozhna khutka prygatavats’.
‫תרצה / י אורז לתוספת?‬ Вам падаць гэта з рысам? Вам падаць гэта з рысам? 1
V-m pa-at---g-ta-- ----m? Vam padats’ geta z rysam?
‫תרצה / י אטריות לתוספת?‬ Вам падаць гэта з локшынай? Вам падаць гэта з локшынай? 1
V-- -----s’--e---- l-k--yn-y? Vam padats’ geta z lokshynay?
‫תרצה / י את זה עם תפוחי אדמה?‬ Вам падаць гэта з бульбай? Вам падаць гэта з бульбай? 1
Vam-pad-t-----t--z-b-l-b--? Vam padats’ geta z bul’bay?
‫זה לא טעים לי.‬ Гэта нясмачна. Гэта нясмачна. 1
G-ta ny---ach-a. Geta nyasmachna.
‫האוכל קר.‬ Ежа халодная. Ежа халодная. 1
E--a--halo---y-. Ezha khalodnaya.
‫לא הזמנתי את זה.‬ Я гэтага не заказваў / не заказвала. Я гэтага не заказваў / не заказвала. 1
Y---et--a -e-z-k------/--- ---az-a--. Ya getaga ne zakazvau / ne zakazvala.

‫שפה ופרסום‬

‫פרסום היא צורה מיוחדת של תקשורת.‬ ‫המטרה שלה היא ליצור קשר בין המייצרים ללקוחות.‬ ‫כמו לכל סוג של תקשורת, גם לתקשורת הזו יש היסטוריה ארוכה.‬ ‫גם בעת העתיקה עשו פרסומות למסבאות ולפוליטיקאים.‬ ‫שפת הפרסום משתמשת באלמנטים רטוריים מיוחדים.‬ ‫יש לה מטרה, אז היא תקשורת מתוכננת.‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב, צריכים לעורר את העניין שלנו.‬ ‫אבל מעל לכל צריך שיהיה לנו חשק ללכת ולקנות את המוצר.‬ ‫כך ששפת הפרסום היא לרוב מאוד פשוטה.‬ ‫היא משתמשת רק במעט מילים וססמאות.‬ ‫על-ידי-זה אנו אמורים לזכור את המידע בצורה טובה.‬ ‫לעתים קרובות היא משתמשת בסוגי מילים מסויימים כמו שמות תואר וערכי הפלגה.‬ ‫היא מתארת את היתרונות הרבים של המוצר.‬ ‫ולכן שפת הפרסום היא לרוב מאוד חיובית.‬ ‫מה שמעניין הוא ששפת הפרסום תמיד מושפעת מהתרבות.‬ ‫זאת אומרת, שפת הפרסום מגלה לנו הרבה על החברות.‬ ‫בהרבה מדינות שולטים היום ביטויים כגון יופי ונעורים.‬ ‫גם במילים ‘עתיד’ ו-‘ביטחון’ משתמשים הרבה.‬ ‫במיוחד בחברות מערביות אוהבים להשתמש בשפה האנגלית.‬ ‫אנגלית נחשבת לשפה עולמית ומודרנית.‬ ‫כך שהיא מאוד מתאימה למוצרים טכנולוגיים.‬ ‫יסודות מהשפות הרומאניות מסמלים פינוק ותשוקה.‬ ‫אז משתמשים בהם הרבה לפרסום אוכל ומוצרי קוסמטיקה.‬ ‫מי שמשתמש בדיאלקט רוצה להדגיש ערכים כמו בית ומסורת.‬ ‫שמות של מוצרים הם לעתים קרובות ניאולוגיזמים, זאת אומרת מילים חדשות.‬ ‫לרובם אין משמעות, יש להם אבל צליל ערב לאוזן.‬ ‫אך יש כמה שמות מוצרים שעושים קריירות!‬ ‫שם השואב אבק אפילו הפך לפועל - to hoover !‬