‫שיחון‬

he ‫מילות חיבור 3‬   »   be Злучнікі 3

‫96 [תשעים ושש]‬

‫מילות חיבור 3‬

‫מילות חיבור 3‬

96 [дзевяноста шэсць]

96 [dzevyanosta shests’]

Злучнікі 3

[Zluchnіkі 3]

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני קם / ה כאשר השעון המעורר מצלצל.‬ Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. Я ўстаю, як толькі зазвініць будзільнік. 1
Ya-------- -a--to--kі za----іts’ b-dzі---іk. Ya ustayu, yak tol’kі zazvіnіts’ budzіl’nіk.
‫אני מרגיש עייף / ה כשאני צריך / ה ללמוד.‬ Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. Я стамляюся, як толькі мне трэба вучыцца. 1
Ya -ta--yayu------ak-to-’kі mn------- v-c-y-st-a. Ya stamlyayusya, yak tol’kі mne treba vuchytstsa.
‫אני אפסיק לעבוד כשאגיע לגיל שישים. ‬ Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. Я перастану працаваць, як толькі мне настане 60 год. 1
Y--p--astanu p-a-sav-t-’- yak----’-і mne---s-an--60 -od. Ya perastanu pratsavats’, yak tol’kі mne nastane 60 god.
‫מתי תתקשר / י?‬ Калі Вы патэлефануеце? Калі Вы патэлефануеце? 1
Kalі -y-pa--lef-n-etse? Kalі Vy patelefanuetse?
‫כשיהיה לי רגע פנוי.‬ Як толькі буду мець хвілінку часу. Як толькі буду мець хвілінку часу. 1
Yak t------budu -e-s- ----l---u -h-s-. Yak tol’kі budu mets’ khvіlіnku chasu.
‫הוא יתקשר כשיהיה לו קצת זמן.‬ Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. Ён патэлефануе, як толькі ў яго з’явіцца крыху часу. 1
En p----ef-n--- y------’-і u ya-o z’yav-tstsa ---k-----a--. En patelefanue, yak tol’kі u yago z’yavіtstsa krykhu chasu.
‫כמה זמן תעבוד / תעבדי?‬ Як доўга Вы будзеце працаваць? Як доўга Вы будзеце працаваць? 1
Yak d-uga Vy -udz-t-e -r-t-a-a---? Yak douga Vy budzetse pratsavats’?
‫אני אעבוד כל זמן שאוכל.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здольны. Я буду працаваць, пакуль буду здольны. 1
Ya--u-u-p--ts--at-’- p-ku-’ budu-z--l---. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdol’ny.
‫אני אעבוד כל זמן שאהיה בריא / ה.‬ Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. Я буду працаваць, пакуль буду здаровы. 1
Ya -udu pr-tsa-a--’,-pakul’-bu-u-z---ov-. Ya budu pratsavats’, pakul’ budu zdarovy.
‫הוא שוכב במיטה במקום לעבוד.‬ Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. Ён ляжыць у ложку, замест таго каб працаваць. 1
E- -yaz-yts’-u-loz--u, -am-s----g---ab p--t-a-a---. En lyazhyts’ u lozhku, zamest tago kab pratsavats’.
‫היא קוראת עיתון במקום לבשל.‬ Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. Яна чытае газету, замест таго каб гатаваць. 1
Y-n- -hy--e ----t-----m-s--t--- ka- g-ta-ats’. Yana chytae gazetu, zamest tago kab gatavats’.
‫הוא יושב בפאב במקום ללכת הביתה.‬ Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. Ён сядзіць у піўной, замест таго каб ісці дадому. 1
En -ya--іts’ -----n------mes---a-o-k-- -s-sі---do--. En syadzіts’ u pіunoy, zamest tago kab іstsі dadomu.
‫עד כמה שאני יודע הוא גר כאן.‬ Наколькі я ведаю, ён жыве тут. Наколькі я ведаю, ён жыве тут. 1
N------і-ya ---ayu--yon -------ut. Nakol’kі ya vedayu, yon zhyve tut.
‫עד כמה שאני יודע אשתו חולה.‬ Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. Наколькі я ведаю, яго жонка хворая. 1
Na-o-’kі--a-veda--, --g- zho-----h-or-y-. Nakol’kі ya vedayu, yago zhonka khvoraya.
‫עד כמה שאני יודע הוא מובטל.‬ Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. Наколькі я ведаю, ён беспрацоўны. 1
Nakol-kі y- -e---u, y-n-b----a--ou--. Nakol’kі ya vedayu, yon bespratsouny.
‫התעוררתי מאוחר אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я праспаў / праспала, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya-p-a-p-- / pra---la- іn-ks- b- -- n- s-aznіusy- - n- s-a-n----y-. Ya praspau / praspala, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫איחרתי לאוטובוס אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я прапусціў / прапусціла аўтобус, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya pra-ust-і- --pr------і-a-aut---s- іn--sh--y-y- ne --az--usy- - ne-s-----l-s-a. Ya prapustsіu / prapustsіla autobus, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.
‫לא מצאתי את הדרך אחרת הייתי מגיע / ה בזמן.‬ Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. Я не знайшоў / не знайшла шляху, інакш бы я не спазніўся / не спазнілася. 1
Ya ne --ay--ou-/--e --a--hla --l-akh-, -n-ks- -y ---n--s----і-----/ -----aznіl---a. Ya ne znayshou / ne znayshla shlyakhu, іnaksh by ya ne spaznіusya / ne spaznіlasya.

‫שפה ומתמטיקה‬

‫חשיבה ושפה שייכים יחדיו.‬ ‫והם משפיעים אחת על השנייה.‬ ‫מבנים לשוניים מעצבים את מבני החשיבה שלנו.‬ ‫למשל, יש שפות שאין בהן את המילים לתאר מספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה לא מבינים את המושג מספרים.‬ ‫גם מתמטיקה ושפות שייכות איכשהו יחדיו.‬ ‫מבנים דקדוקיים ומתמטיים הם לעתים קרובות דומים.‬ ‫יש חוקרים שמאמינים שנעשה להם גם עיבוד דומה במוח.‬ ‫הם חושבים שמרכז השפות שלנו גם אחראי על עיבוד מתמטיקה.‬ ‫והוא יכול לעזור למוחנו לעשות חישובים.‬ ‫אך מחקרים חדשים מגיעים לתוצאה שונה.‬ ‫הם מראים שמוחנו מעבד מתמטיקה גם ללא שפה.‬ ‫>חוקרים בדקו שלושה גברים.‬ ‫מוחם של הנבדקים היה פצוע.‬ ‫ומרכז השפות במוח ניזוק כתוצאה מהפציעה.‬ ‫היה לגברים קושי גדול בדיבור.‬ ‫והם לא יכלו להרכיב משפטים פשוטים.‬ ‫הם גם לא יכלו להבין מילים.‬ ‫הגברים היו צריכים לפתור שאלות בחשבון לאחר מבחן השפה.‬ ‫חלק מהחידות המתמטיות האלה היו מאוד מסובכים.‬ ‫והם הצליחו לפתור אותן למרות זאת!‬ ‫תוצאת מחקר זה היא מאוד מעניינת.‬ ‫היא מראה שמתמטיקה לא מקודדת בעזרת מילים.‬ ‫יכול להיות שיש לשפה ולמתמטיקה את אותו בסיס.‬ ‫לשתיהן נעשה עיבוד על ידי אותו מרכז במוח.‬ ‫אך מוחנו לא צריך לתרגם מתמטיקה לשפה קודם.‬ ‫אולי מתפתחות שפה ומתמטיקה גם יחדיו...‬ ‫והן נפרדות אחת מהשנייה כשמוחנו מסיים להתפתח!‬