‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   be Прыналежныя займеннікі 1

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

66 [шэсцьдзесят шэсць]

66 [shests’dzesyat shests’]

Прыналежныя займеннікі 1

Prynalezhnyya zaymennіkі 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית בלארוסית נגן יותר
‫אני – שלי‬ я – мой я – мой 1
y--- m-y ya – moy
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ Я не знаходжу свайго ключа. Я не знаходжу свайго ключа. 1
Ya-n---n-kho-zh--s----o-kly----. Ya ne znakhodzhu svaygo klyucha.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ Я не знаходжу свайго білета. Я не знаходжу свайго білета. 1
Y- -- -na---dzh- sv--go bі--t-. Ya ne znakhodzhu svaygo bіleta.
‫את / ה – שלך‬ ты – твой ты – твой 1
t- ----oy ty – tvoy
‫מצאת את המפתח שלך?‬ Ты знайшоў свой ключ? Ты знайшоў свой ключ? 1
Ty -na----u s--y-kl---h? Ty znayshou svoy klyuch?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ Ты знайшоў свой білет? Ты знайшоў свой білет? 1
Ty---a---ou -voy-bі---? Ty znayshou svoy bіlet?
‫הוא – שלו‬ ён – яго ён – яго 1
en - yago en – yago
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго ключ? Ты ведаеш, дзе яго ключ? 1
Ty--edae-h--d-e y--o -lyuc-? Ty vedaesh, dze yago klyuch?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ Ты ведаеш, дзе яго білет? Ты ведаеш, дзе яго білет? 1
T- v------, d-- yago-----t? Ty vedaesh, dze yago bіlet?
‫היא – שלה‬ яна – яе яна – яе 1
y-na –-ya-e yana – yaye
‫הכסף שלה אבד.‬ Яе грошы прапалі. Яе грошы прапалі. 1
Ya-e gros-y-p-apalі. Yaye groshy prapalі.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ І яе крэдытная картка таксама прапала. І яе крэдытная картка таксама прапала. 1
І-y--- kr-d-tna---ka-tk---a--a-- -ra-ala. І yaye kredytnaya kartka taksama prapala.
‫אנחנו – שלנו‬ мы – наш мы – наш 1
my-- na-h my – nash
‫סבא שלנו חולה.‬ Наш дзядуля хворы. Наш дзядуля хворы. 1
N------yadu--a khvory. Nash dzyadulya khvory.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ Наша бабуля здаровая. Наша бабуля здаровая. 1
Na-ha ba---ya-zd---v-ya. Nasha babulya zdarovaya.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ вы – ваш вы – ваш 1
vy-– va-h vy – vash
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваш тата? Дзеці, дзе ваш тата? 1
D-e--і, -z---as---a-a? Dzetsі, dze vash tata?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ Дзеці, дзе ваша мама? Дзеці, дзе ваша мама? 1
D-et--,-dz- ----a m--a? Dzetsі, dze vasha mama?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬