‫שיחון‬

he ‫עבר פעלים מודאליים 1‬   »   de Vergangenheit der Modalverben 1

‫87 [שמונים ושבע]‬

‫עבר פעלים מודאליים 1‬

‫עבר פעלים מודאליים 1‬

87 [siebenundachtzig]

Vergangenheit der Modalverben 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית גרמנית נגן יותר
‫היינו חייבים להשקות את הפרחים.‬ Wir mussten die Blumen gießen. Wir mussten die Blumen gießen. 1
‫היינו חייבים לסדר את הדירה.‬ Wir mussten die Wohnung aufräumen. Wir mussten die Wohnung aufräumen. 1
‫היינו חייבים לשטוף את הכלים.‬ Wir mussten das Geschirr spülen. Wir mussten das Geschirr spülen. 1
‫הייתם חייבים לשלם את החשבון?‬ Musstet ihr die Rechnung bezahlen? Musstet ihr die Rechnung bezahlen? 1
‫הייתם חייבים לשלם כניסה?‬ Musstet ihr Eintritt bezahlen? Musstet ihr Eintritt bezahlen? 1
‫הייתם חייבים לשלם קנס?‬ Musstet ihr eine Strafe bezahlen? Musstet ihr eine Strafe bezahlen? 1
‫מי צריך היה להיפרד לשלום?‬ Wer musste sich verabschieden? Wer musste sich verabschieden? 1
‫מי צריך היה לעזוב מוקדם הביתה?‬ Wer musste früh nach Hause gehen? Wer musste früh nach Hause gehen? 1
‫מי צריך היה לנסוע ברכבת?‬ Wer musste den Zug nehmen? Wer musste den Zug nehmen? 1
‫לא רצינו להישאר הרבה זמן.‬ Wir wollten nicht lange bleiben. Wir wollten nicht lange bleiben. 1
‫לא רצינו לשתות שום דבר.‬ Wir wollten nichts trinken. Wir wollten nichts trinken. 1
‫לא רצינו להפריע.‬ Wir wollten nicht stören. Wir wollten nicht stören. 1
‫אני רציתי לטלפן.‬ Ich wollte eben telefonieren. Ich wollte eben telefonieren. 1
‫אני רציתי להזמין מונית.‬ Ich wollte ein Taxi bestellen. Ich wollte ein Taxi bestellen. 1
‫אני רציתי לנסוע הביתה.‬ Ich wollte nämlich nach Haus fahren. Ich wollte nämlich nach Haus fahren. 1
‫אני חשבתי שרצית להתקשר לאשתך.‬ Ich dachte, du wolltest deine Frau anrufen. Ich dachte, du wolltest deine Frau anrufen. 1
‫אני חשבתי שרצית להתקשר למודיעין.‬ Ich dachte, du wolltest die Auskunft anrufen. Ich dachte, du wolltest die Auskunft anrufen. 1
‫אני חשבתי שרצית להזמין פיצה.‬ Ich dachte, du wolltest eine Pizza bestellen. Ich dachte, du wolltest eine Pizza bestellen. 1

‫אותיות גדולות, רגשות גדולים‬

‫בפרסומות משתמשים בהרבה מילים.‬ ‫תמונות מעוררות תחומי עניין מיוחדים אצלנו.‬ ‫אנחנו מסתכלים על תמונות לזמן ארוך יותר ואינטנסיבי יותר מעל אותיות.‬ ‫כתוצאה מכך, אנחנו זוכרים פרסומות עם תמונות יותר טוב מפרסומות ללא תמונות.‬ ‫תמונות גם מעוררות תגובות רגשיות חזקות.‬ ‫מוחנו מזהה תמונות במהירות גבוהה מאוד.‬ ‫הוא יודע ישר מה רואים בתמונה.‬ ‫אותיות עובדות בצורה שונה מזו של תמונות.‬ ‫הן מהוות סימנים מופשטים.‬ ‫ולכן מגיב מוחנו לאט כשהוא רואה אותיות.‬ ‫הוא צריך קודם להבין את משמעות המילה.‬ ‫אפשר להגיד שמרכז השפה שלנו צריך לתרגם קודם את הסימנים.‬ ‫אבל גם אותיות יכולות לעורר רגשות.‬ ‫הטקסט צריך פשוט להיות גדול מאוד.‬ ‫מחקרים מראים שלאותיות גדולות של גם השפעה גדולה.‬ ‫אותיות גדולות לא רק בולטות יותר מאותיות קטנות.‬ ‫הן גם מעוררות תגובה אמוציונלית חזקה יותר.‬ ‫זה תקף כלפי רגשות חיוביים ושליליים.‬ ‫גודל הדברים היה תמיד חשוב לאנשים.‬ ‫כשיש סכנה צריכים להגיב במהירות.‬ ‫ואם הדבר מאוד גדול אז ככל הנראה שהוא גם מאוד קרוב!‬ ‫מובן שתמונות גדולות מעוררות רגשות חזקים.‬ ‫פחות ניתן להבין את הסיבה לכך שאנחנו מגיבים כך גם לאותיות גדולות.‬ ‫למעשה, אותיות לא מהוות אותות למוח.‬ ‫ולמרות זאת הוא מראה פעילות גדולה יותר כשהוא רואה אותיות גדולות.‬ ‫התוצאה הזו מאוד מעניינת למדענים.‬ ‫היא מראה עד כמה אותיות נהיו לדבר חשוב עבורנו.‬ ‫מוחנו למד איכשהו להגיב לכתיבה...‬