‫שיחון‬

he ‫שלילה 2‬   »   af Ontkenning 2

‫65 [שישים וחמש]‬

‫שלילה 2‬

‫שלילה 2‬

65 [vyf en sestig]

Ontkenning 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אפריקאנס נגן יותר
‫הטבעת יקרה?‬ Is die ring duur? Is die ring duur? 1
‫לא, היא עולה רק מאה יורו.‬ Nee, dit kos maar net eenhonderd Euro. Nee, dit kos maar net eenhonderd Euro. 1
‫אבל יש לי רק חמישים.‬ Maar ek het net vyftig. Maar ek het net vyftig. 1
‫סיימת כבר?‬ Is jy al klaar? Is jy al klaar? 1
‫לא, עדיין לא.‬ Nee, nog nie. Nee, nog nie. 1
‫אבל אני כבר מסיים.‬ Maar ek sal binnekort klaar wees. Maar ek sal binnekort klaar wees. 1
‫את / ה רוצה עוד מרק?‬ Wil jy nog sop hê? Wil jy nog sop hê? 1
‫לא, אני לא רוצה.‬ Nee, ek wil nie meer hê nie. Nee, ek wil nie meer hê nie. 1
‫אבל אני רוצה גלידה.‬ Maar nog ’n roomys. Maar nog ’n roomys. 1
‫את / ה גר / ה כאן כבר הרבה זמן?‬ Woon jy al lank hier? Woon jy al lank hier? 1
‫לא, רק חודש אחד.‬ Nee, nog net ’n maand. Nee, nog net ’n maand. 1
‫אבל אני כבר מכיר / ה הרבה אנשים.‬ Maar ek ken al baie mense. Maar ek ken al baie mense. 1
‫את / ה נוסע / ת מחר הביתה?‬ Gaan jy môre huis toe ry? Gaan jy môre huis toe ry? 1
‫לא, רק בסוף השבוע.‬ Nee, eers oor die naweek. Nee, eers oor die naweek. 1
‫אבל אני חוזר / ת כבר ביום ראשון.‬ Maar ek kom reeds Sondag terug. Maar ek kom reeds Sondag terug. 1
‫האם בתך כבר בוגרת?‬ Is jou dogter reeds ’n volwassene? Is jou dogter reeds ’n volwassene? 1
‫לא, היא בת שבע עשרה בלבד.‬ Nee, sy is nog net sewentien. Nee, sy is nog net sewentien. 1
‫אבל יש לה כבר חבר.‬ Maar sy het alreeds ’n kêrel. Maar sy het alreeds ’n kêrel. 1

‫מה שמילים מספרות לנו‬

‫יש מליוני ספרים ברחבי העולם.‬ ‫לא ידוע כמה ספרים נכתבו עד כה.‬ ‫הרבה מידע שמור בספרים האלה.‬ ‫אם יכל מישהו לקרוא את כולם, אז הוא היה יודע הרבה על החיים.‬ ‫כי ספרים מראים לנו איך עולמנו משתנה.‬ ‫לכל תקופה יש את הספרים שלה.‬ ‫בהם אפשר לזהות את מה שהיה חשוב לאנשים.‬ ‫לצערנו, אף אחד לא יכול לקרוא את כל הספרים.‬ ‫אך טכניקות מודרניות יכולות לעזור לנו לחקור ספרים.‬ ‫דרך הדיגיטליזציה אנחנו יכולים לשמור ספרים כמו נתונים.‬ ‫ולאחר מכן לנתח את התוכן המצוי בהם.‬ ‫כך רואים מדעני שפות איך השפה שלנו משתנה.‬ ‫מה שעוד יותר מעניין הוא לספור את התדירות של מילים שונות.‬ ‫בשיטה הזו אנחנו יכולים לזהות את החשיבות של דברים מסוימים.‬ ‫מדענים חקרו יותר מ-5 מליוני ספרים.‬ ‫אלה היו ספרים מהחמש מאות שנים שעברו.‬ ‫ובסך הכל נותחו כ-500 מליארדי מילים.‬ ‫תדירות המילים מראה את ההבדל בין חיינו עכשיו לאיך אנשים חיו בעבר.‬ ‫רעיונות ומגמות משתקפות מהשפה שלהם.‬ ‫המילה גברים למשל, איבדה מחשיבותה.‬ ‫משתמשים בה הרבה פחות היום.‬ ‫מצד שני, גדלה תדירות השימוש במילה נשים .‬ ‫גם את מה שאנחנו אוהבים לאכול אפשר לראות במילים.‬ ‫המילה גלידה הייתה מאוד חשובה בשנות ה-50.‬ ‫ולאחר מכן היו המילים פיצה ו- פסטה באופנה.‬ ‫כבר כמה שנים שהמונח סושי חולש.‬ ‫אך יש חדשות טובות לכל ידידי השפות...‬ ‫שפתנו מקבלת מילים חדשות בכל שנה!‬